בכל שנה ביום ההולדת שלי
אני עושה עם אמא שלי סוג של עיבוד לידה
אנחנו עושות את זה עוד הרבה הרבה לפני שלמדתי לעשות עיבוד לידה בגישת BOT …
בכל שנה ב 15 למאי בסביבות השעה רבע לתשע בבוקר
מתקשרת אלי אמא שלי – אהובת ליבי,
ואומרת לי : "עכשיו נולדת"
בהתחלה זה היה רק זה עם עוד קצת תיאורים
" הניחו אותך … ואת היית … ואני הרגשתי "
וככל שבגרתי ביקשתי לדעת עוד…
לקראת הלידה הראשונה הפרטים הפיזיים היו ממש חשובים לי
כמה שעות היו הצירים.. איפה הרגישה אותם, מתי ירדו המים..
כשילדתי והפכתי אמא אני בעצמי השאלות ממש ירדו לפרטי פרטים
ונגעו יותר לרגשות
"איך הרגשת כש… ?" "הרגשת משהו כש.."
בתחילת לימודי דולאות אחרי לידה והנקה
השאלות נהיו ממש ספיצפיות
"אז נתת לי קולסטרום או לא?"
הייתה צהבת גבוה ? באמת אסור היה מלווה ?
עד שהיום
אני מכירה טוב את סיפור הלידה שלי עצמי ,
שהוא סוג של עיבוד הלידה של אמא שלי
בסיפורים שלה ובשאלות שלי ראינו את הלידה מכל מיני זוויות
את התחושות והרגשות שאני למדתי מהם
אני מכירה היטב את סיפורי הלידה של אחיי ואחיותיי
ולמדתי גם מהם הרבה
דרך סיפורי הלידות אני מרגישה שאני מכירה את עצמי יותר טוב,
כשאני מנסה להבין את הדברים אחורה אני גם מבינה קדימה
יש בזה משהו מרפא ,
כמו חוט או סוד של נשים שעובר בין הדורות
סודות שלא מדברים עליהם מספיק ,
כשראיתי כמה חוב ומעניין זה החלטתי ללמוד את גישת ה B.O.T – BIRTH ORIENTED THERAPY
לליווי רגשי בשדה ההריון והלידה ולעיבודי לידה
בעיבוד אני נפגשת עם נשים מדהימות ושומעת את הסיפור שלהן
הן מקבלות מזה מלא כוח, משאבים
מתפנה להן מקום- חלק בוכות חלק שמחות
בסוף כולן יוצאות
קצת אחרת וגם אני , לומדת
כמה חזקות אנחנו
כמה מיוחדות וייחודיות
בדיוק כמו שלמדתי מאמא שלי
וכמו שכל אחת צריכה לשמוע
על עצמה
התהלכים האלה שיש בהם פעמיים , משאבים לי ומשאבים לנשים לאחר לידה
הן אחת המתנות המרגשות שלי, לגיל ארבעים
חיבוק , נעה