תהיי מגדלור
חיפשתי של מי התיאוריה ששמעתי פעם על המגדלור,
אני לא מצליחה לזכור אבל העיקר הוא – שהרגשתי את זה בעצמי, וגם את יכולה
להיות את המגדלור
אני זוכרת בבירור את ההרגשה
תקראי איתי יחד ותרגישי גם
איך בית, הורים, אמא , הם מגדלור , תחנת כוח, חוף מבטחים
זו ההרגשה הזו
שאת בכיתה ונעלבת ורק מחכה לחזור לחיבוק של אמא המנחם
זו ההרגשה הזו שאת בצבא ורעבה ומדמיינת אוכל מנחם של בית,
שתאכלי ברגע שתחזרי ,
זה הריח הזה של הכביסה של הבית שלכם
כל המוכר והמנחם,
הדברים שאנחנו שואפים להתנחם בהם ולחלוק איתם
לכולם יש מגדלור בפנים, כזה לשאוף אליו ,
גם למי שאין כבר אמא להתקשר לספר לה
תוכל לשאוף למגדלור – לחזור ולדבר אל אימה ,אולי זה יהיה במבט לשמים
או תדליק נר שהיא תדליק ותבקש , משהו , מאמא
כי אמא תמיד שם , גם כשהיא כבר איננה
גם כשהיא רחוקה,
הלב מדבר אל אימא , הבית הוא חוף המבטחים
והנה עכשיו גם את מגדלור, חיבוק מנחם, כתף חמה, תחנת טעינה
תדעי שאת כזו ואת יוצרת עכשיו ברגעים אלו את הבסיס, האמון
התחושה הזו שתלך עם בנך או ביתך עד סוף ימיהם גם אחרי שלא תיהי
זו לא תחושה שנמדדת בשעות של יחד
זו לא תחושה שאפשר לדעת איך לעשות
יש לה מרכיבים חזקים של טבע האדם, של חיבור והיקשרות ראשונית
והתשובה ל-איך להיות מגדלור?
היא : תהיי את, תהיי מגדלור
ואת זה רק את יודעת לעשות.
אז לקראת הכניסה למסגרת
ולקראת כל פרידה
תמשיכי להיות בסבלנות רבה תחנת הכוח
להטעין בהרבה סבלנות את הקטנה, קטן שלך
באהבה , חום, הכלה – ובעצמך
כי מה שהם צריכים זה את עצם היותך
חיבוק גדול
נעה